בימים אלה של מגפת הקורונה העולמית, הרשתות החברתיות עמוסות בדיונים מגוונים והרשת כולה רוחשת ומלאת תכונה. גם אצלנו, הרופאים, יש העברה נמרצת של מידע. באופן טבעי, הדיונים והפרסומים בפורומים הרפואיים ברחבי העולם עוסקים בשאלות קונקרטיות על הקורונה, כל תחום רפואי ושאלותיו הוא. ב
תחום שלנו, מנתחים רבים בעולם עוסקים בשאלת הדחיפות והצורך של ניתוחים לסרטן בימי המגפה. ככלל, הכירורגים חוששים להוסיף לעומס שיש בכל הקשור לציוד הכירורגי הבסיסי בעולם, כמו מסכות וכפפות – מי היה מאמין? אבל, הדבר היחיד שאותו אנחנו יודעים בזמן זה הוא שאיננו יודעים מספיק. בעיקר, איננו יודעים כמה זמן נהיה חייבים להקפיד על ריחוק חברתי, לוותר על הגעה מיותרת לבתי החולים ולהימנע מניתוחים שאינם דחופים. גם איננו יודעים אם בכלל יש חשש של ממש שהרופאים או המטופלים יידבקו במהלך הליך ניתוחי (עוד ארחיב על כך בהמשך).
ארגונים כירורגיים מסוימים ממליצים בצניעות, תוך שהם משאירים מקום להפעלת שיקול דעת, לדחות ניתוחים, גם לממאירות, בעוד שאני ואחרים משוכנעים שהעשייה הכירורגית הדחופה חייבת להימשך גם בימים אלה. קשה לי לתאר מצוקה גדולה יותר ממצוקתה של מטופלת שיודעת שבגופה מקננת מחלה ממאירה אבל למרות זאת נדרשת לחכות עם הטיפול בה עד תום המגפה.
בארץ, משרד הבריאות התיר לבצע את כל הניתוחים הדחופים ולכן, בשבוע שעבר הגעתי לבית החולים כדי לנתח מטופלת שבגופה התגלה סרטן שד שבוע קודם לכן. בשיחתנו הראשונה, המלצתי העיקרית למטופלת הייתה להימנע מכל יציאה מהבית כך שמרגע שהיא השלימה את כל הבדיקות החיוניות, היא לא נחשפה לאנשים אחרים.
בבית החולים נערכה בבוקר בדיקת טמפרטורה לכל הבאים בשעריו, עובדים ומטופלים כאחד. הצוותים הרפואיים בבתי החולים הציבוריים והפרטיים מתחלקים למשמרות שמבטיחות הפעלה מתמשכת של השירותים הרפואיים הכה חשובים, גם במקרה שמי מהצוות נדבק בקורונה. בתי החולים ערוכים תמיד לשמירה על ניקיון וסטריליות, ובימים אלה, המאמץ מורגש ביתר שאת. צוותי ניקיון מסתובבים ללא הרף ומנקים כל משטח ואזור, צוות חדר הניתוח מקפיד, כמו תמיד, על לבוש נקי, מסכות לפנים וריחוק במידת האפשר, ואורחים אינם מורשים להיכנס למחלקות או לחדרי הטיפול. הלוואי שההרגלים הללו יישמרו.
בתום ההכנה השגרתית וההתייעצות שערכו הכירורג האונקולוגי והמנתחים הפלסטיים, הועברה המטופלת לחדר הניתוח ושם הורדמה הרדמה כללית מהירה, המותירה את כל מערכת הנשימה שלה מוגנת מפני כל סיכוי להדבקה. גם הצוות הקפיד להיות מוגן מפני אפשרות הדבקה, אם חלילה מישהו מהנוכחים בחדר נדבק בקורונה ללא ידיעתו. בחדר הניתוח מופעלת מערכת אוורור בלחץ שלילי ששואבת את כל אדי האוויר החוצה ומקטינה את החשש להדבקה.
האווירה בחדר לא הייתה רגילה. כולנו חשנו את האווירה שבחוץ, לכולנו יש משפחות, בני משפחה מבוגרים ואהובים, ילדים שחיים בחו״ל, דאגות פרנסה וכן הלאה. אבל דבר לא הפריע לנו לעשות את מלאכתנו במקצועיות הראויה שבה אנחנו מורגלים.
בתום התהליך, הניתוח הסתיים בהצלחה.
הקורונה היא בסך הכול עוד נגיף, מסוכן יותר או פחות. נגיף שלא עוצר את הרופאים, האחיות ושאר הצוות הרפואי המסור מלבצע את ייעודו: לטפל בסרטן ובכל המחלות האחרות, גם בימי קורונה.
