הזקנים של היום הם לא הזקנים של פעם – פרופ׳ וינקלר על חיצוניות למען הפנימיות

פעם, הם פשוט נקראו ״זקנים״ – אנשים שהגיעו לגיל החולשה והמחלה. היום, אנחנו מכנים אותם בני הגיל השלישי – אנשים בריאים ומתפקדים, נמרצים ומטופחים. פעם, הפנסיונרים הוגלו לפריפריה של החברה ונאלצו להתמודד עם שנים ארוכות של חוסר מעש ודעיכה, פיזית ומנטלית. היום, הפנסיה נחשבת לתחילתו של שלב חדש בחיים – שלב שבו אלה שעבדו קשה לפרנסתם במשך שנים כה רבות זוכים ליהנות מפרי עמלם, עוסקים בפעילות גופנית ועדיין פעילים מאוד בחברה. לא עוד קשישים שנזקקים לתמיכה כלכלית וגופנית, אלא אנשים עצמאיים וחזקים.

באמצע מאי, התפרסמה בעיתון הארץ כתבה מרתקת של אמיר מנדל תחת הכותרת ׳סימני מתיחה׳, ובה הוא טוען שהשינוי הזה בתפיסת ההזדקנות הולך יד ביד עם המהפכה שחרטה על דגלה את השמירה על הבריאות הגופנית והרווחה הנפשית, הלא היא מהפכת הוולנס (בעברית: שְׁלוֹמוּת, מושג שמוגדר על ידי האקדמיה ללשון עברית כמצב של רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, התעמלות, פיתוח מודעות עצמית ועוד). באופן טבעי, לצד מהפכת הוולנס הלכה והתפשטה מגמת האנטי אייג׳ינג, שמתמקדת בהאטת תהליך ההזדקנות בדרכים שונות. 

ואכן, בעידן שבו תוחלת החיים הולכת ועולה, ואינספור מחקרים רפואיים עומלים על עצירת השעון או אף יותר מכך – החזרת השעון לאחור, אין זה פלא שאנשים רבים מתעקשים להיראות כפי שהם מרגישים: בריאים, צלולים, חזקים ומתפקדים. 

"בגידת הגוף היא חלק מרכזי מהחיים המודרניים", אמר פרופ׳ אייל וינקלר למנדל, שראיין אותו לכתבה. "ממוצע תוחלת החיים של המילניאלס יגיע, ככל הנראה, ל–118 והם עסוקים כבר עכשיו בשימור הבריאות שלהם למאה שנים, כפי שהם עסוקים בקיימות ובשימור כדור הארץ. בגידת הגוף, מבחינתי, היא הרגע שבו אתה רואה במראה איש זקן, בעוד אתה מרגיש בשיא אונך, נמרץ וכשיר. חברת השפע עסוקה מאוד ב־well being ובשימור הנעורים: תזונה, ויטמינים, ספורט, ניתוחים להסדרת המשקל. 

"אנחנו עסוקים גם בנראות שלנו. אנשים מגיעים אליי מתוך כל מיני מוטיבציות. יש, לדוגמה, כאלה שרוצים לשפר את התמונות שלהם באינסטגרם. מבוגרים מדגישים את הצורך להקטין את הפער בין מה שהם רואים במראה למה שהם מרגישים; לגשר על בגידת הגוף. אפילו נשים בנות 35 ו–40 שמגיעות לניתוחי חזה עסוקות בבגידת הגוף, בחוויה של הזדקנות ובפחדי מוות. החזה שנשמט מייצג בשבילן קמילה, שמאוד רחוקה מהמקום שבו הן מזהות את עצמן בחיים". 

ואכן, לעומת הגישה שגורסת כי תעשיית הטיפולים האסתטיים מבוססת כל כולה על המרדף העיוור אחר נעורי נצח, פרופ׳ וינקלר חושף את היסודות העמוקים יותר שעליהם מושתת התחום. 

"המון אנשים עושים בוטוקס ויש יותר ויותר תעשיות של אנטי־אייג'ינג", מוסיף פרופ' וינקלר. "הורמון גדילה נאסר לשימוש, כי הוא מגדיל את הסיכון להתפתחות של גידולים ממאירים מסוימים, אבל יימצא משהו אחר שמעכב את ההזדקנות ואני מעריך שהוא יהיה יותר ויותר נפוץ. העשירים נוסעים לבתי הבראה שבהם מוכרים כל מיני תהליכי אנטי־אייג'ינג. מי שיכול משקיע, וימשיך להשקיע באופן מסיבי, בעצירת תהליכי הזדקנות. 

״אחד המניעים להליכה בכיוון הזה קשור למיניות. חלק מהמשיכה המינית מבוסס על דחפים של פוריות ואנחנו מנסים להידמות במידה מסוימת לאיך שהיינו בגיל הפוריות. מניע אחר הוא הצורך להפגין כלפי החברה חזות שמייצגת מי אני באמת — אדם עם יכולות ומרץ. אמירות כמו 'אני אזדקן בכבוד; הרווחתי כל קמט ביושר' נפוצות היום פחות מבעבר". 

שיתוף

דילוג לתוכן