מעבר הערוצים המסחריים לאפיקים חדשים הביא איתו מהפכה נוספת – שדרוג השידורים לאיכות HD. בעוד שהצופים ירוויחו טלוויזיה שנראית טוב יותר, בקרב המגישות והמגישים, שחוששים כי איכות השידור החדשה תדגיש כל קמט ופגם בפניהם, התבהלה מורגשת היטב. פרופ' אייל וינקלר חש אותה היטב על בשרו – ומציע לכולם להירגע
-"פרופסור וינקלר, אתה עדיין לא יודע מה זה מחלת האייטש די? מכולם אתה היית חייב להיות ראשון שמרגיש במרפאתו את הפחד מהאסון הזה".
-"אני? מה זה בכלל ? שם של מחלה? תסמין?"
-"יותר גרוע", אמרה לי המטופלת, "הרבה יותר גרוע ממחלה. זה אסון נוראי, עם פוטנציאל להרס של חיים!"
בחודשים האחרונים גבר לפתע זרם כוכבי הטלוויזיה המקומיים שהגיעו למרפאתי בבקשה לשפר את מראה הפנים. חלקם היו מטופלים שלי בשנים שעברו (ונעלמו כדי להזדקן טבעי / קיבלו טיפולים חינמיים או יותר זולים / זכו לביקורי בית מרופא נודד עם צידנית הזרקות / טופלו אצל רופא שבא למכון הפדיקור / מרפאת השיניים / כיסא הגינקולוג), וחלקם פנים חדשות במרפאתי ובעולם טיפולי הפנים בכלל.
כשהטפטוף הפך לגשם, התחלתי להרהר בניסיון להבין את התופעה. התשובה הגיעה באופן מפתיע מחברה ותיקה שהופיעה עם גידול עורי קטנטן באף. זו תופעה מוכרת אצלה, היא בת 40 וקצת, בלונדינית בהירת עור, המפתחת מדי פעם נגע עורי קטנטן – מזכרת מימי הנעורים על חוף הים בחיפה.
הפעם היא הייתה שרויה בפחד מטורף, וכל מה שיכלה לומר זה שהיא מפחדת ממחלת ה"אייטש-די". ההסברים שנתתי לה, על כך שאין לה משהו ממאיר, ושנטפל בסילוק הנגע בשלמותו ולאחר החלמה תיוותר צלקת מזערית כמו תמיד, לא הועילו.
-"אתה יודע מה זה שידור HD"?
-"אה! זו לא מחלה? את מדברת על טכנולוגיית השידור הנפלאה הזו? הללויה! היא שינתה לאוהדי הכדורגל את החיים".
כאוהד מסור של כדורגל בכלל ושל מנצ'סטר יונייטד וגם הפועל תל-אביב בפרט, שידורי ה-HD הם הדבר הכי קרוב לשהות על המגרש. עד שיחלו שידורי המציאות הווירטואלית, שידורי HD מאפשרים לנו להתבונן בפרטי הפרטים של אלילינו על המגרש – הבעות הפנים, השרירים, הזיעה הניגרת, פיסות הדשא שעפות באוויר, צבע היריקות וטעם הקללות הפכו לנחלתם של הצופים במשחק בעוד הם יושבים בנינוחות בסלון ביתם.
-"אז תדע לך, שעכשיו מכניסים HD לכל השידורים, כולל צילומי האולפן, והחיים שלך עומדים להשתפר עוד יותר. כולם יעמדו בתור. חסל סדר תאורה אוהדת, איפור כבד ושאר שטויות. כל חצ'קון ייראה כמו ההר שהיה למפלצת".
לא להיכנס לפניקה
תופעת הבהלה מהשידורים באיכות גבוהה הייתה לנחלתם של המגישים בארצות הברית כבר לפני כעשור. עיתונאית הטלוויזיה דיאן סויר אמרה אז לניו יורק טיימס שעכשיו הצופים יוכלו לדעת כיצד היא ישנה בלילה שלפני השידור לפי העיגולים השחורים מתחת לעיניים.
הערה אישית – מבחינתי כמה קמטים לא ישנו ולא יורידו מאיכות ההגשה. בשבוע שעבר ראיתי כתב בכיר של הטלוויזיה מצטלם בסנדלים וחולצה מקומטת. נראה לי שלפני הדאגה למראה הקמטים יהיה נחמד אם איכות הצילום החדשה תשפר לטובה את קוד הלבוש וההקפדה על טיפוח (כמו גיזום שערות באף אצל הבנים), אפילו לפני שהמגישות אצות להזריק בוטוקס.
חשוב לזכור שהעידן הדיגיטלי של צילום בסמארטפונים והעלאה למדיות השונות ברשת הפך את כולנו לחשופים יותר לתצלומים בלתי מחמיאים.
למצולמים המתחילים, כדאי להדגיש את חשיבות התאורה וזווית הצילום. צילום של הראש מוסט הצידה יטשטש את צניחת הצוואר וצילום בהבזק של אור יטשטש את מראה הקמטים.
חולצה בצבע העיניים תיתן מראה צעיר יותר והנפת המצלמה בזווית גבוהה מעל הראש ובהטיה כלפי מטה, תתן למבוגרים שבינינו אפקט של מתיחת פנים.
ולכל מי שכל הטריקים האלה לא מסייעים לו – מומלץ לסור בהקדם אל הפלסטיקאי הקרוב.
