הבהרה: המאמר נועד למידע בלבד. בקליניקה שלנו לא נמכרים מוצרי טיפוח עור שמכילים פרוביוטיקה.
בשנתיים האחרונות יש לא מעט מוצרים לטיפוח העור שמתמקדים אך ורק בחיזוק המיקרוביום בעור.
אפשר להגדיר מיקרוביום כיקום שלם של מיקרואורגניזמים שחיים יחד איתנו, בגוף שלנו. לכל אזור בגוף יש מיקרוביום ייחודי לו, שמורכב ברובו מחיידקים, וירוסים ופטריות – רובם טובים.
המיקרוביום בעור – האיבר הגדול ביותר בגוף – מווסת תהליכים דלקתיים ומשמש כמחסום נגד פתוגנים (מחוללי מחלות).
יש מיקרובים (או מיקרואורגניזמים) שהם לא מזיקים ואפילו מועילים לגוף שלנו, כך עולה ממחקר שערך לאחרונה פרופ׳ ריצ׳רד גאלו, מייסדה של המחלקה הדרמטולוגית באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שמצא שחיידקים טובים בעור עוזרים להרוג חיידקים פתוגניים.
למיקרובים אחרים יכולה להיות השפעה שהיא גם טובה וגם רעה. למשל, חיידק הפרופיוניבקטריום אקנה יכול להועיל לעור, אבל בכמויות גדולות מדי הוא יכול לגרום לפצעי אקנה.
דלקת כרונית, לחץ נפשי, שינויים ברמות החומציות של העור ותזונה, בין היתר, יכולים ליצור חוסר איזון של אוכלוסיית המיקרובים וכשהיקום של המיקרובים יוצא מאיזון, זה יכול לגרום לדלקות או לבעיות עור כמו אקנה, אקזמה ועוד.
כאן בדיוק נכנסת הפרקטיקה של טיפוח העור בעזרת מיקרוביום.
מחקרים שונים מצביעים על כך שאפשר להחזיר את אוכלוסיית המיקרובים לאיזון בריא בעזרת מוצרים לטיפוח העור שמכילים פרה-ביוטיקה, פרוביוטיקה ופוסטביוטיקה (הסברים בהמשך), וגאלו אומר שמרכיבי התזונה והתנאים הסביבתיים בגוף ובעור הם שמאפשרים למיקרובים לשרוד וגם יכולים להשפיע על הפעילות של המיקרואורגניזמים המועילים הללו.
פרוביוטיקה
פרוביוטיקה היא חיידקים חיים שתומכים בחיידקים הבריאים בגוף שלנו, או במילים אחרות זהו שם כולל למיקרובים שמשפיעים לטובה על מערכת העיכול. ״אנחנו יודעים שיש חיידקים שהם טובים לגוף שלנו, וכשאנשים מקבלים מנה של אותם חיידקים טובים, החיידקים הרעים מתים״, הסביר גאלו.
רמת החומציות של העור עולה ככל שאנחנו מתבגרים וזה גורם לעור להיות יבש יותר וגם מאפשר לחיידקים רעים לשגשג.
גם נזקי השמש פוגעים ביכולת של העור להילחם ברדיקלים החופשיים, שהם תוצרי לוואי של תהליכים מטבוליים שפוגעים בתאים שלנו.
יותר ויותר מחקרים מראים שהשימוש בפרוביוטיקה, גם בבליעה וגם במריחה על העור, יכול לעזור למנוע מצבי עור שונים וביניהם אקזמה, אקנה, עור יבש ונזק מקרינת UV, וגם לטפל בהם.
יש פרוביוטיקה שיש לה יכולת מוכחת להגביר את הייצור של ליפידים (שׁומנים) בעור ואלה לוכדים את הלחות בעור ומווסתים את החיידקים שגורמים לאקנה.
יש גם כמה מחקרים קטנים אבל מבטיחים שמהם עולה שפרוביוטיקה יכולה לעזור להילחם בהזדקנות העור ואפילו בסרטן העור.
מהמחקרים גם עולה שיש סוגים של פרוביוטיקה שהם מזון לחיידקים הטובים וכך הם מאזנים את רמת החומציות של העור ומגינים עליו מפני נזקי הרדיקלים החופשיים.
״נראה שיש חיידקים שמשנים כמה מהדרכים שבהן תאי העור מתפתחים, ולכן הם נותנים לעור מראה בריא יותר״, הוסיף גאלו.
פרה-ביוטיקה
פרה-ביוטיקה היא כמו דשן למיקרובים הטובים. אלה הן תרכובות שהגוף שלנו לא מעכל, בדרך כלל סיבים תזונתיים, והן מזינות את החיידקים הטובים ומווסתות את רמת החיידקים המזיקים.
גאלו הסביר שהפרה-ביוטיקה היא כל תרכובת שמשמשת לעיצוב ולשינוי של הסביבה המיקרוביואלית באופן שתורם לבריאות.
בעיות עור כמו רוזציאה (אדמומיות בעור) ואטופיק דרמטיטיס, כמו גם תרופות נגד אקנה כמו רטינואידים, יכולות לפגוע בפעילותו של מחסום העור, שמגן מפני חדירה של חיידקים מזיקים.
יש סוגים של פרה-ביוטיקה שעוזרים לאזן את רמת החומציות של העור או לתמוך בפעילות התקינה של מחסום העור, וזה מגדיל את כמות החיידקים הטובים.
ככלל, יש פחות מחקרים מדעיים על קרמים פרה-ביוטיים מאשר על קרמים ומוצרי עור פרוביוטיים.
עם זאת, גאלו הסביר שככל הנראה, לכל מוצר טיפוח עור שמשפר את העור יש תועלת פרה-ביוטית. הליפידים במוצרים של קרם לחות, לדוגמה, תומכים בפעילותו של מחסום העור והוכח שהם עוזרים לשגשוגם של החיידקים הבריאים.
״כשמשתמשים בקרם פנים רגיל, העור הופך פחות יבש ואדום, ורמות המיקרוביום משתפרות. זה כבר הוכח״, אמר גאלו. ״למעשה, אפשר להתייחס לקרם פנים עצמו כאל תרפיה פרה-ביוטית. אפשר לעזור לעור ולא רק לעזור למיקרוביום. הם קשורים זה בזה קשר הדוק״.
פוסטביוטיקה
אחרי שהחיידקים הטובים אוכלים, נוצרים תוצרי לוואי שנקראים תרכובות פוסטביוטיות ולאלה יש השפעה חיובית על הבריאות הכללית.
דוגמה אחת לפוסטביוטיקה היא שרשראות קצרות של חומצות אמינו שנוצרות באופן טבעי בעור ומשפרות את פעילותה של מערכת החיסון והתגובה שלה לאורגניזמים מזיקים.
דוגמה נוספת היא שרשראות קצרות של חומצות שומן, שמזינות את החיידקים הטובים ומשפרות את ספיגת המים, הסודיום והאלקטרוליטים.
״נראה שהיא מאוד חשובה לעור, והגוף לא מסוגל לייצר אותה בעצמו״, הסביר גאלו והוסיף שאם החיידקים על העור לא מייצרים מספיק חומצות שומן או פפטידים, קרם חיצוני שמכיל חומצות שומן יכול לתת לו את המנה הנדרשת שלו.
איך להשתמש
למרות שיש מחקרים שמראים שמזון שמכיל פרה-ביוטיקה יכול להקטין את הסיכון למחלות עור אלרגיות כמו אקזמה ולשיפור מחסום העור, גאלו אמר שהמריחה של פרוביוטיקה או פרה-ביוטיקה ישירות על העור היא הדרך הישירה והיעילה ביותר להשפיע על המיקרוביום של העור.
״לא רק שלא יזיק לנסות את זה, בהחלט שווה לנסות את זה״, הוא סיכם.
