"דוקטור, אני נראית עייפה ועצובה", כך אומרות לי בדרך כלל מטופלות מתחת לגיל ,50 הפונות אליי כדי "לרענן" את הפנים, "כולם שואלים אותי אם קרה משהו. אני מרגישה בשיא כוחי והפנים נפולות. אבל, בבקשה, רק אל תגיד לי ניתוח, לכך איני מוכנה. מצבי אינו גרוע כל כך. וחוץ מזה אני בטירוף של עבודה, משפחה, ספורט, חגים ואין לי דקה זמן להחלמה." "אבל," מציעה המטופלת, "אולי במקום ניתוח, תוכל למתוח לי פה וגם שם עם קצת בוטוקס? אבל שיהיה ברור, גם זה בתנאי שתבטיח לעשות לי בוטוקס מבלי שהפנים ייראו מגוחכות או מעוותות. חלילה וחס אם תשתנה לי ההבעה או שהשפתיים ייראו כשל ברווז, זה יהיה אסון. אתה מבין, כולם מסתכלים על כולם ואני רואה מקרים מזעזעים. נשים מוזרקות שנראות מוזרות וממש לא טבעיות. הבוטוקס גורם להן למראה מנופח ולא טבעי, עם שפתיים ענקיות ולחיים תפוחות. ובכן מה אתה אומר?"
בשלב זה אני מבקש להרגיע ולנסות לעשות מעט סדר בדברים.
הפעם אקדיש את הטור לשאלות הכי נפוצות שמטופלות שואלות אותי לגבי הזרקות אסתטיות בפנים, אמנם כל רופא יכול לבצע הזרקות לפנים, אבל עדיף לבחור מומחה שהוכשר שנים בתחום
למי מותר להזריק לפנים?
לפי החוק מותר לכל רופאה ורופא בישראל להזריק חומרים קוסמטיים לפנים של כל מטופל. קיימת חובה לתת הסבר על מהות התהליך ולקבל מהמטופל הסכמה, אבל אין כל חובה על רופאים לעבור הכשרה כלשהי בתחום הרפואה הפלסטית או רפואת העור,שהם התחומים היחידים המעניקים במהלך שש שנות התמחות כישורים מתאימים לטיפולים אסתטיים בפנים.
מהאמור לעיל נובע שלכל רופא בעל רישיון לעסוק ברפואה – יהיה אורתופד, גניקולוג, מנתח כלי דם, או אפילו רופא בעל רישיון לעסוק ברפואה שלא התמחה בשום תחום מומחיות – מותר להזריק לפנים תרופות וחומרי מילוי למטרות אסתטיות.אז היכן הבעיה, מדוע מבקשים רופאי העור והמנתחים הפלסטיים להיות בלעדיים בתחום ההזרקות? למה שרק הפלסטיקאים ייהנו מ"הכסף הגדול" של שוק ההזרקות המשגשג, אולי עדיף שכולם יזריקו והתחרות תגרום לכך שהמחירים יהיו זולים יותר?האמת היא שזה קצת מביך, אבל עליי ועל עמיתיי נגזר להתנצל ולענות על המובן מאליו: לכל ילד ברור שמומחה צריך לבצע את הפעולות שבתחום מומחיותו. מה עושה טייס? התשובה הנכונה: טייס מטיס מטוסים. ומה עושה רופא נשים? נכון, מטפל בענייני בריאות וחולי של נשים. ועכשיו תענו לי אתם: מדוע אורתופד מזריק בוטוקס לאזור העפעפיים?מנתח פלסטי לומד בשש שנות ההתמחות שלו את האנטומיה, הפיזיולוגיה והפתולוגיה של הפנים. הוא לומד להכיר את עצמות הפנים ושרירי הפנים, את שרירי העפעפיים והמכניזם של החיוך וההבעה ועוד ועוד. המנתח הפלסטי יודע לתפור ולשחזר את הפנים, ולטפל בסיבוכים הנגרמים מחבלה זיהום או דמם. המנתחים הפלסטיים יודעים בדיוק היכן כמה ומה להזריק כדי להשיג אפקט מיטבי שמעניק לפנים מראה רענן אך טבעי.
הזרקה שהסתיימה בתוצאה לא טבעית הבולטת לעין, היא הזרקה לא מקצועית. זו טיבה של ההתמחות, בדיוק כשם שההתמחות ברפואת נשים מכשירה את בוגריה לבצע פעולות כמו התקנת התקן תוך- רחמי. אגב, הפעולה של הנחת התקן תוך-רחמי פשוטה לכאורה, וניתן בהכשרה יחסית קצרה להכשיר כל רופא מנתח עם ידיים טובות לבצע אותה במיומנות סבירה. נו, אז מה, היעלה על הדעת שמטופלת תקבל במרפאת האורתופד הצעה להתקנה מוזלת של התקן תוך-רחמי?
לעניין רופאי השיניים: לטעמי, מדובר בקבוצה מקצועית ואיכותית ביותר של אנשים בעלי מיומנות טכנית גבוהה. חובה עליהם להיות בעלי ידיים טובות מאוד. רופאי השיניים עובדים באזור הפנים ומכירים היטב את האנטומיה והפיזיולוגיה באזור. ואולם, החוק בישראל קובע כי טיפולים רפואיים ייעשו רק על ידי רופאים.רופאי השיניים, המסיימים מסלול לימודים מפרך ומכובד, אינם לומדים לימודי רפואה כלליים, הכוללים שש שנות רפואה כללית ושנת סטאז'. מפרסומי משרד הבריאות למדנו שבפקודת הרופאים נאסר במפורש על מי שאינו רופא לבצע טיפול רפואי. מכאן נובע שהחוק הקיים בישראל אינו מתיר לרופאי שיניים לבצע הזרקות וטיפולים קוסמטיים לפנים.
למה זה יקר כל כך?
כדי להשיב על השאלה יש להסביר מהם החומרים לרענון הפנים. בחלוקה גסה חומרי ההזרקה לפנים מתחלקים לשתי קבוצות: חומרי מילוי, המכילים נגזרות של חומצה היאלורונית, ובוטוליניום טוקסין, המוכר לכל בשם המסחרי בוטוקס.החומרים האלה יקרים, ואיכותם חיונית. הרווח של הרופאים המזריקים אינו גבוה, ולטעמי מהווה מרכיב סביר בעלות הכללית של ההזרקה. בבואנו לחשב את העלות המוטלת על הצרכן, צריך אם כן לחשב את עלויות החומרים, כמות החומר הנדרשת בכל טיפול, עלויות אחזקת צוות עובדים והמרפאה, ושנות הניסיון וההכשרה של הרופא.בשוק שבו שולטים גורמים מסחריים ורופאים שאינם מומחים, המשדלים מטופלים במחירי מציאה, קופונים ומבצעים, קיימת נטייה לבחור במוצרים רפואיים שאינם איכותיים ולעיתים חלילה מזויפים, נחותים וזולים.השימוש בחומרים זולים, המיוצרים ללא פיקוח רפואי מתאים, עלול לגרום לסיבוכים כמו זיהום, הצטברות גושישים ונדידת חומרי המילוי בתוך רקמות הפנים. סיבוכים אלה אינם סבירים וכמעט אינם מתרחשים אם הם מוזרקים בידיים מיומנות ואם נעשה שימוש בחומרים איכותיים מאושרי FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני).
מהו ההבדל בין חומרי מילוי ובוטוקס?
חומרי המילוי, כשמם כך פעילותם, משמשים למילוי קמטים והחזרת נפח לאזורים בפנים ש"נפלו" או איבדו מנפחם. הדוגמה הקלאסית היא הקמט המתחיל משני צידי האף ויורד לכוון צידי הפה. הקמט, המכונה בשפת הרפואה נזולביאלי (אף-שפה), נוצר משני גורמים: אובדן נפח של רקמת העור וצניחת העור הקשורה לגיל.אם הקמט אינו עמוק מדי והוא מורכב בעיקר מאובדן נפח בעור ופחות מצניחת הלחיים, ניתן להזריק לתוכו חומצה היאלורונית ולהשיג שיפור מיטבי במראה הקמט. השיפור הזה נמשך כל עוד חומר המילוי נשאר בעור. חומרי המילוי האיכותיים (בניגוד לסיליקון נוזלי) אינם יוצרים גושים ואינם נודדים בעור, אבל אורך חייהם מוגבל והם נעלמים בתוך תשעה חודשים עד שנה.טיפול זה מתאים לנשים צעירות יותר, שאצלן מרכיב צניחת הפנים פחות דומיננטי. אזורי פנים נוספים הניתנים לשיפור על ידי מילוי והשבת נפח הם אזור הלחיים, השפה העליונה, תעלת "מרזב הדמעות" שמתחת לעפעף התחתון ועוד.
כאמור, החומר השני שבו ניתן לעשות שימוש ברענון הפנים הוא הבוטוליניום. הבוטוליניום אינו מחזיר נפח. לכן הביטוי "שפתיים נפוחות מבוטוקס" מבטא אי-הבנה של מנגנון פעולת הבוטוליניום. הבוטוליניום גורם להחלשת פעילות שרירי הפנים הקטנים, וניתן "להחליק" או "לגהץ" באמצעותו קמטי הבעה. הדוגמה הקלאסית היא קמט ההבעה העמוק שבין הגבות. קמט שבזמן דיבור גורם לחלק מאיתנו להראות מבוגרים ומפחידים.
