לפני שבועיים צילצל אליי מכר ותיק, פרופסור לרפואה, וביקש עזרה דחופה. בת זוגו עברה טיפול אסתטי להזרקות בפנים, והיא סובלת.
"בשבועיים־שלושה הראשונים הכל היה מצוין", הוא סיפר לי, "אבל מזה מספר ימים היא נפוחה כולה בחלק הימני של הפנים. מהאזור שמתחת לעפעף ועד לשפה העליונה הכל נפוח, כואב ורגיש למגע ועל פני כל הלחי רואים אדמומיות". בנוסף, סיפר, בת הזוג מרגישה במישוש גושים מרובים המפוזרים על פני האזור.
"התשובות של הרופאה המזריקה נשמעו לי מבולבלות ולכן פניתי אליך", המשיך. "היא המליצה על נטילה משולבת של אנטיביוטיקה וסטרואידים, אבל אני לא מבין את ההיגיון. אם מדובר בזיהום, אז אנטיביוטיקה היא הטיפול המקובל. סטרואידים, לעומת זאת, הם טיפול לאלרגיה ולתגובת רגישות יתר לחומר המילוי. אבל אם מתחולל פה זיהום הסטרואידים עלולים להחמירו, הלא כן? ולהבנתי, חומרי המילוי בכלל אינם אמורים לעורר תגובה אלרגית. מה דעתך?".
אינני חובב גדול של כניסה לנעליים של קולגות, אבל לא יכולתי לסרב לחבר. וכשנכנסתי לעובי הקורה התבררו העובדות הבאות:
1. הרופאה שטיפלה היא בעצם רופאת שיניים, המכנה את עצמה "אמנית באסתטיקה רפואית" -Aesthetic Art Medicine.
2. הטיפול ניתן ללא תמורה כספית, תמורת הסכמת המטופלת לתעד ולפרסם את הרופאה (כולל ההליך הטיפולי), באתר האינטרנט של הרופאה. מדובר בעבירה אתית ואסורה על פי דין.
3. למטופלת הוזרקו 20 מזרקים של חומר מילוי. זו כמות נכבדה. חלק מהחומרים הם חומרי מילוי מוכרים ומאושרי FDA.
4. אחד החומרים שהוזרקו היה חומצה היאלורונית מאוד זולה, מסוג שאני אישית לא מכיר, המופצת בארץ באישור משרד הבריאות.
בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה דו"ח קשה המתריע על אי־סדר חמור ופגיעה בסטנדרט הרפואי המקובל בתחום ההזרקות למטרת שיפור מראה הפנים. בשל חוסר פיקוח של משרדי הבריאות והעבודה, הזרקות רבות בישראל (עשרות אלפים) מבוצעות על ידי מי שאינם מוסמכים לכך לפי החוק ‑ קוסמטיקאיות, רופאי שיניים, או בעלי מקצוע אחרים שאינם רופאים.
המבקר דורש מהאחראים על בריאותנו לעשות מיד סדר בתחום ולאכוף את החוק. עד אז, מוטלת על המטופלות האחריות לבדוק בקפדנות מי מזריק לפנים שלהן ומהו החומר שמוזרק. מניסיוני: הרצון להשיג טיפול "זול" תוך התפשרות על טיב החומר יעלה בסוף ביוקר.
סיבוכים מהזרקות של חומצה היאלורונית יכולים לקרות לכל רופא ולכל מטופל. זה קורה גם למומחים בכירורגיה פלסטית ואסתטית, אם כי באופן די נדיר. אבל למומחים בכירורגיה פלסטית ולרופאי העור שמתמחים בתחום יש ידע תיאורטי ויכולת טכנית בהזרקה, שנרכשו במשך שנים. יכולות אלה מקטינות עד מאוד את הסיכוי לסיבוכים.
ומה שבטוח: תמיד כשסיבוכים מתרחשים, כולם נזעקים ופונים למנתחים הפלסטיים. חלק מהנפגעות פונות ישירות לחדרי המיון ומבקשות טיפול במחלקות לכירורגיה פלסטית בבתי החולים הציבוריים. אחרות משלמות סכומי כסף נכבדים למנתחים פלסטיים העובדים בשוק הפרטי.
המנתחים הפלסטיים יודעים מתי ניתן להסתפק באנטיביוטיקה בפה, מתי לאשפז לטיפול תוך ורידי, האם וכיצד יש לנקז את האזור ללא גרימת צלקות מיותרות ואיך לטפל באלרגיה מאוחרת המתחוללת בעקבות ההזרקה. הם גם אמונים על המסת הגושים על ידי הזרקה מבוקרת של האנזים היאלורונידז, הפועל להמסת החומצה ההיאלורונית.
אין לי דבר נגד הזרקות המבוצעות על ידי רופאי משפחה, גינקולוגים, נציגי רפואת הלסת או השיניים או אורטופדים. ממילא השוק גדול מכדי להסתמך על מומחים בכירוגיה פלסטית בלבד. זו אינה מריבה על הרווח הטמון בהזרקות. זו סוגיה העוסקת בהגדרת המומחיות בטיפול רפואי. הזרקות קוסמטיות לפנים הן טיפול רפואי חשוב ורציני. זהו עניין למומחים.
הזרקות לפנים זה עיסוק למקצוענים. בכל מקרה, בקשו ממי שמזריק לכם להסביר על החומר שבו הוא משתמש, להציג את האישורים ולפרט מה הסיבוכים הצפויים וכיצד מטפלים בהם.
