בשבוע שעבר קיבלתי פנייה בדוא"ל. הייתה זו גברת שהציגה עצמה כבת 60 הנראית מצוין. "אני קוראת בשקיקה את המדור שלך", היא כתבה, "ואני מעוניינת לדעת מה דעתך על אבקת הקולגן שאותה אני ממיסה במים ושותה כבר שנה מדי בוקר. האם זו הסיבה שאני נראית כל כך טוב?"
השאלה הזו הזכירה לי סיפור מלפני כמה שנים. אז פנתה אל מרפאתי אישה בשלהי שנות ה־60 שלה בהכרזה מעניינת: "זה שנים אני מבצעת תרגולת שרירי פנים יפנית למניעת הזדקנות הפנים, והרי לך התוצאה!" היא סיפרה. ואכן, הגברת הייתה אישה יפה מאוד שגם נראתה צעירה מכפי גילה. את התעמלות הפנים היפנית לימדה אותי רעייתו של מי שהיה שליח ישראלי לטוקיו. "מדי יום ניצלתי את שעות הנהיגה לביצוע תרגולת שרירים", היא אמרה והדגימה לי העוויות שרירי הפנים שנדמו יותר לאשכנזי תמים שבלע בטעות פלפל תאילנדי חריף שלם. "לצערי", היא הוסיפה, "לא הקפדתי מספיק על תרגילי השרירים בצוואר. תרגולת הצוואר חייבה העוויות כאלה של הצוואר שחששתי להיראות מגוחכת בזמן הנהיגה. כיוון שכך לא נותרה לי ברירה אלא לפנות אליך לניתוח להרמת הצוואר". וכך עשינו.
תרגול שרירי הפנים ואבקת הקולגן הם הזדמנות מצוינת לטפל ב"תרופות הסבתא" שנועדו לשפר את מראה הפנים ולשמר את המראה הצעיר. בעבר כבר התעמקתי ביתרונותיה ובחסרונותיה של תעשיית הקוסמטיקה, ולכן אצהיר שטיפול במוצרים קוסמטיים וטיפוח של עור הפנים הם חשובים ומועילים.
הקוסמטיקה והפלסטיקה משלימות זו את זו ולא מתחרות זו בזו.
בעיקרון, הרפואה הקונבנציונלית מאמינה במוצרים, בניתוחים, בתרופות ובטיפולים אשר יעילותם הוכחה מדעית. הוכחה מדעית היא בדיקת השוואת הטיפול בקבוצת מטופלים אל מול השוואת השפעה של חוסר טיפול מול קבוצת ביקורת. זו הדרך היחידה להחליט שטיפול מסוים הוא יעיל.
תרופות בלתי קונבנציונליות הן כאלה שיעילותן לא נבדקה מדעית. תרופות אלה, המכונות גם "תרופות סבתא" – שהמפורסמות בהן הן שיקוי המוות ה"גוגל מוגל", כוסות הרוח או המשקה היעיל מכולם, התה עם הדבש והקוניאק, שהיה מנת חלקי בכל התקף שיעול ונזלת לילי שחרג מיכולתה של אמי המנוחה להכיל – לא יהיה נכון לטעון שמכיוון שלא הוכחו מדעית הן אינן מועילות. לא זו הטענה.
התרופות "הבלתי מוכחות מדעית" לשיפור מראה הפנים יכולות אולי להועיל לפלונית או אחרת פה ושם (או לפחות לא להזיק), אבל הן לא נבדקו מדעית. בין המוצרים שאין הוכחה ליכולתם להצעיר את העור או את מראה הפנים לטווח ארוך מצויים כל השיקויים, כולל לצערי ה"שיקוי" עם אבקת הקולגן.
חיפושיי בספרות המדעית לא העלו כל דיווח על אבקת קולגן הניתנת להמסה במים. הזמינות של חומרי תזונה לפנים במעבר דרך מערכת העיכול או דרך עור הפנים אינה ברורה.
דיווחים נוספים שאותם מצאתי באתרי "טיפולי פלא" היו סרומים מעשירים, תמיסות תאים עובריים (של צמחים, בעלי חיים או מיני מקורות אחרים), אשר משפרים לדעתי בעיקר את המצב הכלכלי של המוכרים אותם.
שיחות עם כמה ידידות העלו אגדה על דוגמניות המקפידות להקפיא בקרח את אזור העפעף התחתון כדי להעלים עיגולים שחורים מתחת לעין. זה מסוכן, ראו הוזהרתן!
סיפורים נוספים כוללים הזרקת מי מלח פיזיולוגיים לניפוח הפנים והשפתיים לכמה שעות, או לסוף שבוע שלם, ועוד.
פעם נתקלתי באישה מדליקה אשר לימדה אותי על פטנט שנקרא בפיה LA lift. הייתה זו גומייה פשוטה שבשתי קצותיה מצבטון האוחז נייר דבק שקוף לשימוש רב־פעמי. את נייר הדבק היא הדביקה ללחי מתחת לשתי אוזניה, והגומייה משכה את הקסם לאחור. אני חייב להודות שהיה זה רעיון מקסים ובלתי מזיק. הסתדרתי עם זה עשר שנים, היא אמרה, עכשיו תעשה לי ניתוח…
