צלקת היא סימן שנוצר בעקבות תהליך ביולוגי של ריפוי פצע בעור או בכל רקמה תאית אחרת בגוף – סימן שלא דומה לרקמת העור שסביבו.
הצלקות נוצרות אחרי פגיעה בדרמיס – השכבה העמוקה של העור. בדרך כלל, איכות הרקמה הצלקתית יותר ירודה ופחות עמידה לקרינת UV, ובלוטות הזיעה וזקיקי העור נפגעים ולא מתפתחים.
כל צלקת מלווה באדמומיות שנשארת אחרי שהפצע נרפא והיא בדרך כלל נעלמת אחרי כמה שבועות או חודשים. בגלל אותה אדמומיות, מומלץ להימנע מחשיפה לשמש כי היא עלולה להמחיר את האדמומיות ולהשאיר כתם חום כהה.
צלקות שנוצרות מטראומה, ניתוחים או כוויות הן שכיחות מאוד. בחלק מהמקרים נוצרות צלקות בולטות, שמכונות היפרטרופיות וקלואידיות, והן יכולות להיות מטרד אסתטי ולפעמים גם להפריע לתפקוד. לא פעם, צלקות מסוג זה מלוות באודם, גרד וכאב.
הנטייה לפתח צלקת קלואידית והיפרטרופית היא בעיקר גנטית ולרוב לא קשורה לטכניקת התפירה הכירורגית. כשהנטייה הזאת ידועה מראש, אפשר לעבור טיפולים שונים אחרי הניתוח כדי למנוע הצטלקות, כמו טיפולי לייזר והזרקת סטרואידים.
סוגי צלקות
צלקות נוצרות כשהעור באזור הפגוע מייצר קולגן, שתפקידו לעזור לסגור את הפצע.
יש שני סוגים עיקריים של צלקות:
- צלקות שנוצרו אחרי פגיעה בעור וקשורות לנטייה גנטית.
- צלקות שנוצרו מפצעי אקנה.
טיפול בצלקות אקנה – צלקות אטרופיות (Atrophic)
כשפצעי אקנה מצטלקים הם יוצרים מעין מכתשים שקועים קטנים בעור, שנקראים צלקות אטרופיות, וגורמים לעור להיות עדין ודק. מטרת הטיפול בצלקות אקנה הוא להחליק את פני העור ולשפר את המרקם והאיכות של העור באופן משמעותי.
צלקות האקנה שכיחות יותר באזור הפנים ומופיעות בשלוש צורות אפשריות:
- Boxcar – צלקת רחבה בצורת U עם קצוות חדים, שיכולה להיות רדודה או עמוקה. ככול שהצלקת רדודה יותר, כך היא תגיב טוב יותר לטיפולים לא ניתוחיים להעלמת צלקות.
- Ice Pick – צלקת צרה בצורת V שיכולה לחדור לעומק העור ועשויה להיראות כמו חור קטן, בדומה לצלקות שנותרות אחרי אבעבועות רוח. צלקות אלה הן הקשות ביותר לטיפול, כי הן עמוקות יחסית.
- Rolling – מאופיינת בדרך כלל בשקע רחב עם קצוות מעוגלים. מראה הצלקות הללו לא סדיר וצורתן כגלילה.
הטיפול המתאים נקבע רק אחרי ייעוץ רפואי אישי והוא בדרך כלל יכלול שילוב כלשהו של טיפולי לייזר והזרקות של חומרים שמשפרים את פני העור, כמו סטרואידים.
על פי רוב, נדרשת סדרת טיפולים שבסיומה הצלקת הופכת לפחות בולטת ויותר אסטטית.
הצטלקות כנטייה גנטית – קלואידית (Keloid) והיפרטרופית (Hypertrophic)
שני סוגי הצלקות, קלואידית והיפרטרופית, נחשבים להצטלקות אבנורמלית והם קשורים בעיקר לנטייה גנטית של הגוף ליצור צלקות חריגות אחרי ניתוח, טראומה או כוויה.
-
צלקת קלואידית (Keloid)
לצלקת קלואידית יש מרקם יציב, חלק וקשה, והיא נוצרת בעקבות היווצרותה של צלקת ספונטנית. הצלקת יכולה להתפתח זמן קצר או כמה חודשים אחרי הפציעה והיא עלולה לגרום לחוסר נוחות או לגירוד, או להתפשט הרבה מעבר לגבולות הפצע המקורי. צלקות קלואידיות יכולות להיווצר בכול חלקי הגוף, אבל במיוחד באזור בית החזה העליון והכתפיים.
הסיבה המדויקת לכך שהחלמת הפצע גורמת להצטלקות קלואידית עדיין נחקרת ולא לגמרי ברורה.
בעוד שרוב האנשים לעולם לא יפתחו צלקות קלואידיות, יש מי שאצלם הן עלולות להתפתח בעקבות פציעה קלה, כוויה או עקיצה. בנוסף, אנשים כהי עור נוטים לפתח צלקות קלואידיות יותר מאשר אנשים בהירי עור.
צלקת קלואידית לא מזיקה לבריאות הכללית.
-
צלקת היפרטרופית (Hypertrophic)
צלקת היפרטרופית נוצרת מייצור עודף לא מבוקר של קולגן בעקבות חתך, פציעה או כוויה, והיא מוגבלת לאזור העור הפגוע בלבד, כאשר העור במקום הופך עבה מהרגיל.
טיפול בצלקות
הטיפול בסוגי הצלקות השונים (אטרופית, קלואידית או היפרטרופית), נועד לתת לעור מראה אסתטי יותר ולפתור את בעיית האודם והגרד.
במקרים רבים הטיפול כולל שילוב של כמה שיטות: לייזר, הזרקת חומרים לשיפור פני העור (כמו סטרואידים או FU5), יריעות סיליקון שעוזרות להשטיח הצלקת, ועוד.
ניתוחים קוסמטיים נוספים
- הסרת שומות, נקודות חן ויבלות בלייזר
- הסרת נקודות חן ושומות
- הסרת אדמומיות בעור ונימי דם בלייזר
- הסרת כתמים בלייזר
