לאחרונה שבתי מהכינוס המדעי לכירורגיה פלסטית בניו־יורק, שעסק בשאלה לאן צועדת הכירורגיה הפלסטית המודרנית. השינויים הצפויים במקצוע שלנו נובעים מהשפעותיה של ההתפתחות הטכנולוגית, מחדירת גורמים שאינם מומחים לשוק ומדרישות המטופלים מהמנתח הפלסטי.
עד לאחרונה, המגמה המובילה הייתה פניית המטופלים להזרקות וטיפול במכשור מתקדם כתחליף לניתוח, אצל רופאים בעלי התמחויות שונות, או אפילו אצל חסרי כל מומחיות המגדירים עצמם כ"אסתטיקנים".
אולם, מגמה זו מתהפכת. כיום, מרבית המטופלים המעוניינים בשיפור אסתטי כזה או אחר בגופם אמנם פונים בתחילה לטיפולים המציעים אלטרנטיבות לניתוח, אך הם שבים למלא את המרפאות של המנתחים הפלסטיים. המטופלים מעוניינים במניעת הזדקנות הפנים באמצעים שונים שאינם כירורגיים, ומעבירים שנים (מוצלחות לדעתי, בעיקר בגילים הצעירים) בטיפולי הזרקות לפנים, הקפאות שומן, והידוק עור וקילופו באמצעים טכנולוגיים זעיר־פולשניים. אך המנתחים האמריקאים מדווחים על כך שיותר ויותר מטופלים חוזרים אל המנתחים הפלסטיים גם כשמבוקשם הוא אינו ניתוח.
בארצות־הברית הולכת וגוברת הדרישה של המטופלים הפונים לניתוח לקבל מהניתוח בגוף או בפנים שינוי יותר מהותי מהניתן עד היום. בפנים, הדרישה של המטופלים היא שילוב של ניתוח קלאסי אבל גם שילוב הטכנולוגיות להזרקת שומן לפנים, שיוף ושיפור מרקם העור ועוד. בגוף הולכת ומתגבשת מגמה המשותפת למנתחים ולמטופלים המתייחסת לעיצוב כל הגוף. הגישה אומרת שאנו שואפים לטפל בעיצוב הגוף כולו ולא רק להתמקד בנקודה מסוימת.
לדוגמה, נשים רבות מתקשות לקבל את התהליך הביולוגי של התבלות דופן הבטן. כידוע, התבלות זו מואצת ומוחמרת אצל נשים מסוימות בעקבות הריונות, לידות והנקה, המשפיעים כולם על שינויים החלים בגוף האישה. אם עד כה היינו מציעים לנשים אלו ניתוח המכונה "מתיחת בטן", היום ההסתכלות תהיה כוללנית ותתייחס לא רק להסרת עודפי העור בבטן התחתונה. הציפייה של נשים, ועימה גם המענה של הכירורגיה הפלסטית, היא להתייחס לכל הטורסו הנשי מהצוואר עד לבטן התחתונה ולאחרונה גם אל השינויים שחלו בישבן, ברגליים, בברכיים ואפילו בבטן התחתונה. בארה"ב מתגבש דור של מנתחים מובילים המבצעים ניתוחים ארוכים יותר, הנמשכים ארבע עד שש שעות, ובהם מתבצע עיצוב הגוף על ידי הסרת עודפי העור בבטן, הידוק שרירי הבטן בדרך חדישה ויחד עם הבטן שאיבת שומן במותניים, בירכיים, בברכיים, עם הזרקת השומן לעכוזיים כפתרון לנשים המעוניינות בעיצוב הישבן. כך יוצא שהתפיסה הכוללנית המכונה "ניתוחים לעיצוב הגוף", ניתוחים שנחשבו כמיועדים רק לכאלו שירדו עשרות קילוגרמים ממשקלם, מוצעים גם לאנשים "רגילים" ששינויי החיים גרמו להם לאבד את תחושת השמחה והאטרקטיביות של גופם. ניתוחים אלה אם כן יציעו בו זמנית ניתוח של השדיים, הישבן והבטן, עם המותניים. תפיסה זו של ניתוחים נמצאת בראשיתה. אבל השאיפה לתוצאות מהפכניות בעיצוב הגוף בניתוחים אלה הייתה מרתקת.
דיון מעמיק התקיים בעניין ניתוחים לעיצוב הישבן, ובנוגע לאזהרות שפירסמו האיגודים לכירורגיה פלסטית בבריטניה ובארה"ב המזהירים מפני הסכנה והסיבוכים הקשים שהניתוחים האלה עלולים לגרום. קוראיי הנאמנים מבינים כמוני שכשמכניסים משתלי סיליקון לישבן זה סימן שרוצים להגדילו. הבנה זו היא נכונה אבל חלקית. הישבן מהווה איבר המגדיר באופן די מובהק את מבנה גופנו. בעלי ישבן רחב או נפול נחשבים כפחות אטרקטיביים מבעלי ישבן מחוטב. הניתוחים להנחת משתלי סיליקון לישבן נמצאים בעולם תחת זכוכית מגדלת של בקרת סיבוכים וסיכונים. את הניתוחים להגדלת הישבן מחליפים ניתוחים לעיצוב הישבן על ידי שאיבת שומן מעל לישבן במותניים הקדמיות והאחוריות, ובמידת הצורך הזרקת אותו שומן אל החלק הצידי ביותר של הרגל, מעט קדמית לישבן, בכדי לעצב את הישבן באופן המשתלב באופן מודגש בגוף המחודש שנוצר בניתוח.
