בשבילכם היומן מראה שאנחנו בתחילת חודש פברואר, אבל בשביל צעירים רבים ובני משפחותיהם אנחנו עמוק־עמוק בעונת החתונות, או למעשה בשלב ההכנות אליהן. אחרי הצעת הנישואים, בחירת הקייטרינג והשמלה, רבות (ורבים!) מתפנות לשפץ את מה שעד כה סבל דיחוי. מול היעד הנכסף לאירוע מושלם ש"קורה רק פעם בחיים" ניצבת המשאלה מעבר לדיאטה הקלאסית והיא לנתח, להזריק או למתוח. ברשותכם, הפעם לא אתייחס לתופעת החתונות עצמן, הכפויות לרוב בערבי חמישי, וכוללות פקקי עד לפרדסי החושך.
ובכן, בימים אלה עמיתיי המנתחים הפלסטיים ואנוכי כבר חשים במרפאותינו את התכונה החגיגית. האחת עומדת להינשא וחפצה בחזה מוגדל, והאחרת מעוניינת להוסיף נפח ללחיים לכבוד נישואי הבן או הבת. כלה אחת רוצה הקטנת שדיים כדי "להשתחל לשמלה סקסית", והאם מעוניינת בהצרת היקפים.
דומני שהמלצתי כבר בעבר לא לחכות עם הניתוח או הטיפול הקוסמטי עד לרגע האחרון. ומי שלא השתכנע, כדאי לו שילמד מניסיונם של אחרים:
אורית (שם בדוי) היא מטופלת ותיקה וחביבה מאוד. היא נוהגת לבקר במרפאתנו אחת לשנה בערך, עם בעלה, להמתין כמה דקות ולהתחיל להרעיש בפינת ההמתנה שהתורים אינם נסבלים, שזמנה יקר וכו'. "מתסיסות לובי", כך מכנות המזכירה והמנהלות שלי את הפציינטיות האלו. מתסיסה כזו יכולה לגרום למרד של ממש. הגברת אורית היא אחת מאלה. משהגיע תורה של הגברת, היא נכנסה במהירות לחדרי וביקשה הגדלת שפה לקראת חתונה חשובה שמתקיימת בעוד כשבועיים.
"איחרת, גברתי. אני לא מזריק שבועיים לפני אירוע". הוויכוח עם אורית שגרתי. גם המחמאות שהיא מרעיפה עליי על הידיים המצוינות שלי ועל התוצאות שהושגו בכל ההזרקות עד כה לא עושות את העבודה מבחינתה. למחמאות אני משיב בהתאמה עם מחמאות על היופי הטבעי שלה. וכששלב המחמאות לא עוזר, עוברים להאשמות. "בגלל הצוות שלך לא באתי קודם! לא עונים לי לטלפון ואף פעם אין תורים!" בשלב זה המטופלת מאיימת לפנות לרופא אחר, אך מיד נשכבת על מיטת הטיפולים. המטופלת בשלה, ועבדכן הנאמן מזריק לה בתוך כמה דקות חומצה היאלורונית לשפה העליונה – הזרקה שמטרתה עיבוי קליל וטבעי (בלתי מורגש) של השפה העליונה על ידי חומר נספג.
מיד בתום ההזרקה החלה להתפתח נפיחות בולטת ומשמעותית בצד החיצוני של השפה מימין, כנראה עקב פגיעת מחט המזרק בכלי דם עורקי שבשפה העליונה. הדרמה שהתחוללה בשבוע שלאחר מכן מובנת. הנפיחות הלכה והתקדמה עד לגודל עינב שחור בצידי השפה העליונה. הקרח שהונח והלחץ המקומי עצרו את ההתפשטות. בימים הבאים עמדנו בקשר טלפוני רציף. בצר לה פנתה אורית לרופא נוסף שהסביר לה עד כמה בלתי־מקצועי היה הטיפול שניתן לה. כיוון שיש לו השכלה מעמיקה ברפואה אסתטית, הוא הציע לנקר את הזיהום ולמרוח משחת אנטיביוטית. למזלי היא נתנה לי עוד יום של סבלנות. שטף הדם התחלף לצבעי כחול, אדום, ירוק וצהוב. לאירועים המקדימים לחתונה (שבת חתן ועוד) לא הגענו. לחתונה הגענו בשן ועין. עם הרבה מייק־אפ. סיפורים דומים יש לי ולעמיתיי בשפע. אין ספק שהאחריות היא תמיד מנת חלקם של המנתחים. עלינו הנטל להזהיר, להסביר מהם הסיבוכים האפשריים ולהימנע מטיפול בבוקרו של "אירוע חשוב". לפעמים אנו טועים, לכן המסר הוא גם למטופלים. הכינו עצמכם לחתונתה של הבת או לכל אירוע אחר מבעוד מועד. •
